וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה: … אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים. אֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה, אֶת נֵרֹתֶיהָ נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה, וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר. וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים. (שמות ל“ט, לג-לח)
כאשר הביאו את כלי המשכן אל משה, הביאו כל כלי עם המוצרים הנדרשים לתפקודו היומיומי. השולחן וכליו הובאו עם לחם הפנים. המנורה וכל כליה עם שמן המאור. ומזבח הקטורת עם שמן המשחה וקטורת הסמים. בנוסף, הובא גם שמן המשחה, אך הוא מוזכר לאחר מזבח הקטורת ולפני קטורת הסמים שאותה מקטירים על מזבח הקטורת.
שמן המשחה נועד לקדש ולהכשיר את כלי המשכן, ובלעדיו לא ניתן היה להשתמש בהם. לכן ראוי היה להזכירו באופן מיוחד, למרות שאינו שייך במובהק לכלי מסוים. אך מדוע הוא נזכר דווקא בסמוך למזבח הקטורת ואף הוזכר לפני הקטורת עצמה? מדוע לא הובא בנפרד בסוף רשימת הכלים?
המשכן נבנה בתבנית של בית, שבו חדר פנימי – קודש הקודשים – וחדר חיצוני. היה בו כיסא – הארון והכרובים השומרים עליו – שולחן ומנורה, פריטי ריהוט המוכרים גם מתיאורו של בית מגורים (ראו מל“ב ד’, י). לעומת זאת, מזבח הקטורת לא היה חלק ביתי בסיסי. כפי שהראיתי בפרק “מה היה תפקידו של מזבח הקטורת”, ייעודו של המזבח היה ליצור ענן קטורת שיאפשר את המפגש עם נוכחותו התמידית של כבוד ה’ באוהל מועד. הענן היה המדיום שבאמצעותו שכן כבוד ה’ במשכן, והמיסוך שיצר הגן על האדם מעצמת המפגש.
משכן ללא שולחן או מנורה היה משכן חסר, אך כבוד ה’ עדיין היה יכול להתגלות בו. לעומת זאת, ללא ענן לא הייתה אפשרות להשראת שכינה. משום כך ניתן להבין מדוע הוזכר שמן המשחה, שתפקידו לקדש ולהכשיר את כלי המשכן, דווקא למזבח הקטורת, שאִפשר את הופעת כבוד ה’ באמצעות ענן הקטורת. ומשום שקידוש הכלים קודם לשימוש בהם, הוזכר שמן המשחה לפני הקטורת עצמה.
