לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.
מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק – יִהְיֶה לָכֶם. (ויקרא י“ט, לה-לו)
כיצד יש לקרוא את הפסוק הפותח במילים “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל”? האם המילה “בַּמִּשְׁפָּט” היא חלק מהכותרת והדוגמאות הן שלוש: בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה, או שמא הכותרת היא “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל”, והדוגמאות הן ארבע: “בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה”?
כמה פסוקים קודם לכן מופיע פסוק דומה ושם די ברור כי המילה “בַּמִּשְׁפָּט” היא חלק מהכותרת:
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט: לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. (ויקרא י“ט, טו).
גם טעמי המקרא בפסוק שלנו תומכים בחלוקה הזו, כי האתנחתא, המחלקת את הפסוק לשניים, נמצאת תחת המילה “בַּמִּשְׁפָּט” ומשאירה אותה בכותרת.
אולם, בניגוד לעוולות המשפטיות הברורות בפסוק הקודם כמו “לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל”, הרמאויות מתחום המדידות בפסוק שלנו אינן דוגמאות קלאסיות לעוול משפטי במובן הפורמלי של הליך שיפוטי. אמנם, אפשר להבין במקרה שלנו (פסוק לה) את המילה “במשפט” כהשאלה לצדק ולהוגנות באופן כללי, אך קריאה זו מעלה קושי: מדוע מובאות דוגמאות רק מתחום המדידות ולא מתחומים אחרים?
לכן, ניתן להציע קריאה נוספת, שלפיה הכותרת בפסוק שלנו היא: “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל”, והדוגמאות לעוול אפשרי הן מארבעה תחומים שיש להם מכנה משותף:
- משפט – תהליך השפיטה.
- מידה – מדידת אורך, רוחב ושטח, בדרך כלל של קרקעות.
- משקל – מדידת משקלים של חפצים.
- משורה – מדידת נפחים של משקאות.
כך לדוגמה פירש רס“ג בתפסיר: “לא תעשו עוול במשפט, ולא במידת השטח והמשקל ומידת הנפח”, וכך נראה גם בפירושו הראשון של ראב“ע.
על פי אפשרות זו, התורה מונה את המשפט לצד שלושה סוגי מדידה, מפני שבעיני התורה, גם המשפט הוא סוג של מדידה – מדידה מוסרית של המעשים לפי אמת־מידת הצדק.
גם הנביאים משתמשים בדימוי זה, לדוגמה: “וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת” (ישעיהו כ“ח, יז), ובמשלי נאמר: “פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה’” (משלי ט“ז, יא). “המשפט” איננו חריג ברשימה של כלי מדידה אלא חלק ממנה. המשפט הוא מערכת מדידה רוחנית־מוסרית, המקבילה לכלי המדידה הפיזיים שבשוק. הפסוק שלנו תובע אפוא דיוק בארבע תחומים – במשפט, במדידות השטח, במשקל ובנפח.
ייתכן שאפשר להכריע בין שתי הקריאות מהפסוק המפרט את הדוגמאות, ומדבר על ארבעה כלים עם הסמיכות של המילה “צֶדֶק”: “מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק”. כלומר, מבחינה ספרותית, ארבעת אובייקטי הצדק הללו רומזים שהפסוק הקודם מדבר על ארבע קטגוריות של עוול – ולא שלוש.
ארבעת כלי הצדק נחלקים לשני זוגות: המאזנים והאבנים – המשמשים לשקילה של חפצים, והאיפה וההין – משמשים למדידת נפח של מוצקים ונוזלים. לאן נעלמו הכלים המייצגים את שני הקטגוריות הנוספות של המשפט והמידה?
ייתכן שהתשובה היא שאין כלים מיוחדים המשמשים בתהליך המשפטי לבירור הדין. ואילו מדידת השטח נעשתה, לפי המתואר בתורה, באמות או בהערכה של נפח הזרעים הנדרשים לזריעה (ראו, ויקרא כ“ז, טז; מל”א י“ח, לב).
דרך אגב, השיטה האחרונה הייתה נפוצה במסופוטמיה. שם נקבעו מידות שטח במקביל לכל מידות הנפח, כמו ‘חומר אדמה’, כלומר שטח אדמה שזורעים בו חומר זרעים. השיטה הזו מוזכרת גם במשנה ובתלמוד, בביטויים: בית רובע הקב, בית סאה וכדומה.
יש לשים לב שהדרישה בויקרא: “לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל” מכוונת בעיקר לחברה. כלומר, על החברה לדאוג שהמשפט יהיה משפט צדק, וכלי המדידה בשווקים יהיו הוגנים וצודקים. זה מתאים לפסוקים הקודמים, שפונים אל חברה באופן כללי ולא לאדם הבודד:
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם – לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם, הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם – אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא י“ט, לג-לד)
באופן דומה יחזקאל בא בתביעה לנשיאים – כלומר לשלטון – שכלי המדידה בהם משתמשים הכוהנים ללקיחת המנחות והיין יהיו הוגנים:
כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי ה’: רַב לָכֶם נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. חָמָס וָשֹׁד הָסִירוּ, וּמִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲשׂוּ. הָרִימוּ גְרֻשֹׁתֵיכֶם מֵעַל עַמִּי, נְאֻם אֲ-דֹנָי ה’. מֹאזְנֵי צֶדֶק, וְאֵיפַת צֶדֶק, וּבַת צֶדֶק – יְהִי לָכֶם (יחזקאל מ“ה, ט-י)
זאת בניגוד לפסוקים בספר דברים המדברים אל הפרט המחזיק בכיסו או בביתו אבנים או איפות בגדלים שונים:
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן – גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה – גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ … כִּי תוֹעֲבַת ה’ אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל. (דברים כ“ה, יג-טז)
