וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו, וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ? הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?! וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו – וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת הַדָּבָר. (בראשית ל“ז, ט-יא)
בחלומו השני של יוסף מתוארים השמש, הירח ואחד עשר כוכבים המשתחווים לו. יעקב, אביו של יוסף, הבין שהכוונה אליו, אל רחל ואל אחיו של יוסף, ולכן גער בו. אך בפועל, הוריו של יוסף לא השתחוו לו: רחל כבר לא הייתה בין החיים כאשר יוסף הפך למשנה למלך מצרים, ויעקב אמנם השתחווה לקראת מותו – “וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה” – אך לא מדובר בהשתחוויה של נתין או עבד למלך, כפי שעשו האחים, אלא במחוות הודיה שהופנתה ליוסף או לה’. כך או כך, אין אנו מוצאים שיעקב השתחווה ליוסף באותו אופן שבו האחים השתחוו.
יש שפירשו, בעקבות דברי חז“ל, שאין חלום בלא דברים בטלים – ולכן אין לתמוה על כך שבפועל רק האחים השתחוו ליוסף. אך קשה לקבל גישה זו דווקא בהקשר של סיפורי יוסף, שבהם כל החלומות – חלומות שרי פרעה וחלומות פרעה עצמו – בנויים כך שכל פרט בהם מדויק ובעל משמעות. לכן סביר שגם בחלומות יוסף עצמו, השמש והירח לא היו פרטים שוליים, אלא סמלים בעלי משמעות – גם אם בדיעבד התברר שיעקב פירש אותם באופן שגוי.
רע, אל השמש, היה האל המרכזי במצרים העתיקה. הוא נחשב לאל בורא, מקור הכוח והסדר, שממנו שואב השליט המצרי את סמכותו. לעיתים כונה פרעה “בן רע” ונתפס כמי שמייצג את האל עלי אדמות. על רקע זה, ניתן לראות בשמש – “המאור הגדול” – סמל למלכות המצרית ולפרעה העומד בראשה. בהתאם לכך, הירח – “המאור הקטן” – עשוי לייצג את יוסף עצמו, שניצב בעמדת סמכות רמה כמשנה למלך מצרים. כך הופכים השמש והירח בחלום לרמזים לתפנית הצפויה בחייו של יוסף – עלייתו למעמד של משנה למלך מצרים.
כמו היאור והאחו בחלומות פרעה, תפקידם של השמש והירח הוא למסגר את הסיפור – לקבוע את ההקשר שבו מתרחש החלום. את דבריו של יוסף יש להבין כמקרא הכתוב בתמציתיות. יוסף מתאר את המשתתפים – שמש, ירח וכוכבים – ואילו “מִשְׁתַּחֲוִים לִי” מתייחס רק לאחרונים, כלומר, לכוכבים – שמסמלים את אחיו.
הדבר תואם גם את חלומו הראשון, חלום האלומות, שבו רק אלומות אחיו השתחוו, ואין דמויות נוספות המקבילות לשמש ולירח שמשתחווים ליוסף.
אם כן, מדובר באותו רעיון החוזר פעמיים, כמו חלומות פרעה שהיו כפולים – “כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים – וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ” (בראשית מ“א, לב). ואם כך, משמעות החלום ופתרונו הוא שאחי יוסף ישתחוו לו, כאשר יעלה לגדולה ויהפוך למשנה לפרעה.
